חדשות מהשטח

כמיטב המסורת (זו השנה החמישית), התייצבתי להרצאת אורח על קבלת החלטות דרך עדשת האניאגרם בפני תלמידי תואר שני בביה”ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. בכל הרצאה מסע קטן אל מאחורי הקלעים של הנפש, מבחין בעוד ניואנס של השפעת הטיפוס האניאגרמי שלנו על כל החלטה שאנו עושים. תודה לד”ר קרן אור חן על ההזמנה. ובעצם…..חזרה גנרלית לדבר הגדול הבא באקדמיה הישראלית: מתחיל ללמד בסמסטר ב’ הקרוב קורס בנושא ייעוץ למנהלים דרך האניאגרם, במסלול תואר שני בפיתוח ארגוני במכללה האקדמית עמק יזרעאל. הכנות אחרונות בעיצומן וההתרגשות עוד יותר.

מהפכת האניאגרם חוזרת למשרד החינוך, והפעם עם צוותי החינוך המיוחד. ארבע שנים לאחר הכשרת סגני מנהלים באופק חדש, החלה אתמול השתלמות אניאגרם ייעודית גם לצוות המקצועי של החינוך המיוחד במרחב זבולון – אשר. המפגש האניאגרמי עם אנשי חינוך העוסקים במגוון דיספלינות טיפוליות, יצר סקרנות רבה למודל החדש ועורר שיח עמוק על שינוי בתבניות החשיבה שלנו, על היכולת להיות אנשי מקצוע ערים יותר להטיות הטיפוס שלנו ועד לפרקטיקה של יצירת דיאלוג טוב יותר עם צוותי ההוראה בבתי הספר ועם ההורים. עוד מסע מרתק של הצצה פנימה אל אחורי הקלעים של נפש האדם יוצא לדרך.

זכות גדולה נפלה בחלקי להנחות עבודת גמר של תלמידת תיכון בביה”ס הדמוקרטי בחדרה, אשר בקשה להעמיק בחקר השפעת האניאגרם בקרב בני נוער.

חשיפה למודל בהרצאה שהתקיימה בביה”ס ע”י אחת המורות, עוררה סקרנות גדולה והובילה לבחירה בנושא חלוצי ושונה כל כך בנוף עבודות הגמר – קסום בעיני! שאלת המחקר שחידדנו יחד היא כיצד משפיע המפגש עם האניאגרם על תפיסת העצמי של בני נוער ביחס לדילמות אישיות. מדובר בחקר איכותני המלווה בהתנסות מעשית של לימוד המודל ויישומיו עם קבוצת תלמידים מביה”ס וראיונות עומק לפני ואחרי ההתנסות. כתיבת העבודה תארך כשנה ותוכר כחמש יחידות זכות בתעודת הבגרות.

סקרן לתהליך העבודה וההנחיה ובעיקר למסקנות שיתקבלו. זהו חקר ראשון מסוגו למיטב ידיעתי בתחום, המביא עמו שאלות רבות על יכולתם של בני נוער להפיק מהאניאגרם תובנות מכוננות לחיים.

מרימים את דגל המצויינות בשירות לתושב במרכזים הקהילתיים של העיר נתניה תחת הכותרת: “מכוונים לשירות עושים הבדל”! יצאנו לדרך עם מנהלי המתנ”סים משלוש הרשתות המובילות בעיר, בחשיבה על התהליכים והצמתים המרכזיים בהם נרצה לראות שיפור וגיבוש ערכי השירות המובילים.

הכרות מקרוב עם פעילות המתנ”סים, מלמדת על עשייה קהילתית ענפה עם מכלול סקטורים ואוכלוסיות מגוונות. מנהלים ועובדים שעושים עבודה נפלאה לקרב ולחבר את תושבי השכונות ללמידה, פעילות חינוכית, ספורט ופנאי ותוך כך להוסיף עוד נדבך בבינוי קהילה ויחסי ערבות הדדית.

מצויינות בשירות היא משימה של כלל צוות המתנ”ס, כל עובד הוא חוליה בשרשרת שמטרתה לגרום ללקוח לחייך אלינו בחזרה.   

יותר ויותר תאגידים גלובאליים בעולם מכירים בכוחו של האניאגרם לעשות שינוי של ממש בפיתוח יכולותיהם של מנהלים בכירים להוביל תהליכים וצוותים בתפקוד גבוה לעמידה ביעדיהם. האניאגרם מאפשר הבנה עמוקה של נפש האדם ומסייע לנו לראות ביתר בהירות מהם המניעים והחסמים העומדים בבסיס אישיותנו. יישומי המודל בעולם הארגונים, מאפשרים למנהלים לפרוץ פרדיגמות מעכבות ומתוך כך לפעול ביתר אפקטיביות במצבי ניהול מורכבים כגון: הנעת עובדים, קבלת החלטות, תקשורת בין אישית, ניהול קונפליקטים ועוד.

מוזמנים לקרוא כתבה מתוך מגזין CNN Business על יישומי האניאגרם בתאגידים גלובאליים:

https://edition.cnn.com/2013/03/13/business/enneagram-personality-types/

מוזמנים לצפות בראיון מרתק עם Eli Jaxon Bear מורה רוחני לתורת האניאגרם המסביר בדיוק ובבהירות רבה את  העקרונות המובילים של האניאגרם: כיצד נוכל להבחין בין האני האותנטי לבין האני הכוזב המפעיל אותנו. האניאגרם מסייע לנו לראות את המניעים שמתחת לפני השטח, את הפעולות שאנו עושים כדי לרכוש אהבה, שייכות והערכה, נתונים לחסדי האגו.

בראיון עמו, מסביר Jaxon Bear כיצד יכול לשמש האניאגרם כמפה וכמורה נבוכים עבור אלו המחפשים להשתחרר מכבלי אישיותנו המגבילים את יכולתנו לראות את הדברים כפי שהם באמת ולא רק כפי שאנחנו.

 מאמר מאת בני לוז (מורה דרך ומחבר הספר האדם החופשי דרך האניאגרם)

“לא יכולתי לעשות עם זה כלום,

אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום.

זה היה אצלי בידיים,

ולא יכולתי לעשות עם זה כלום“

(יונה וולך)

אחת הדרכים המוכרות ובעלת מקצב אופייני בלימוד האניאגרם היא דרך שמאפייניה הם כאלה:

ראשית – החשיפה לנושא.

שנית – התיחסות קלילה אליו – נו נראה איזה טיפוס אתה ואיזה טיפוס אני. חידון שכזה.

שלישית – מציאת הטיפוס שלי ותחילת ההכרה שאכן אני הוא זה.

רביעית – סוג של שוק ומעין תדהמה . איך יתכן שמישהו שאינו מכיר אותי בעצם יודע אותי מלפני ולפנים. ואז מתחילים מעגלים וסחרחורות ודיוקים והלוך וחזור.

אחרי כל אלה מופיעה כמעט תמיד השאלה: ” אז מה אני עושה עם זה???!!!”

אנסה לענות מעט על שאלה מורכבת זו –

ראשית אבוא ואומר משהו על ה”לעשות” – בתרבות המערבית מקובלת ויותר מכך שולטת הגישה שחייבים לעשות.

אם הכל טוב בחייך אתה ממשיך לעשות עוד ועוד לשימור ולהגברת הטוב ואם יש בעיה חייבים לתקן אותה, חייבים לעשות משהו כדי שתעלם וכמובן כשמצאת מה הטיפוס שלך, לדקויותיו, ליגונותיו ולשמחותיו, אתה מיד מתחיל “לעשות”:

הנה מצאתי את התקלות באוטו הנפלא שלי ולוקחים אותו למוסך מורשה שיתקן את הנצרך לתיקון וישפר את כל שטוב. צמיגים משופרים, מיגונים, הגברת עוצמת מנוע וכו’.

מצאתי שאני טיפוס 1 ומיד רוצה לבטל את הביקורת שבי.

מצאתי שאני טיפוס 3 ומיד רוצה להיות בשלווה נטולת עשייה.

מצאתי שאני טיפוס 6 ומיד אבטל את חרדותי.

וכן הלאה והלאה והלאה.

הרי האניאגרם מביא לנו רשימה מפורטת ומדויקת בלי די , אז יאללה מתקנים.

משנים רבות של לימוד והתבוננות ראיתי כמה חסרת שחר וחסרת תוחלת הגישה הזאת.

בספרים רבים מגיעה רשימת “עשייה” :

אתה 5 מתבודד – תתחיל להתרועע עם אנשים.

אתה 4 מבואס – תסתכל על חצי הכוס המלאה .

אתה 7 בטרנס – שב בבית ותעשה מדיטציה.

ועוד אוסף עצות תיקון עצמי שבעיני לא שוות את הנייר שנכתבו עליו.

אז מה אני בעצם מנסה להגיד, הרי כולם עומדים ומנופפים בשלט החוצות העקר “מה לעשות??”

בנקודת זמן זו שאני נמצא בה ( ואולי יגיעו והלוואי ויגיעו וודאי ויגיעו – תובנות חדשות)

אני אומר משהו פשוט מאוד ומצד שני קשה מאוד:

“תתבוננו“,  “הפנו תשומת לב“

“זה הכל?” עונים לי בתדהמה מזלזלת.

כן. זה הכל.

הקולות והשדים היו בהילולה כיוון שלא ידענו ולא ראינו.

מסיבה חסרת מעצורים וגבולות במרתף הפנימי שלנו שקולותיה מהדהדים במעשינו ובכל מרחב בחיינו.

והנה מגיע בעל הבית ( אתם ) ומאיר את כל האטרף המשתולל ואומר: “אני רואה אותך וגם אותך וגם אותך”.

I SEE YOU

אני מבין, הופך, לאני יודע.

וכאן אשמח לעצור.

המובן הטרנספורמטיבי העצום שיש לראייה ניכוחה אינו ניתן לשיעור

לא מדובר על הבנה אינטלקטואלית, רגשית או פיזית

מדובר על ידיעה שנוכחים בה כל האלמנטים האלה בהרמוניה.

סרט ייחודי על דמותו של אילן עמית ממובילי דרכו של גורדייף בישראל, הוקרן השבוע במסגרת פסיטבל סרטים רוחניים בסינמטק תל אביב. עמית, מדען בכיר במוסד הישראלי, עסק במקביל בלימוד דרכו של גורדייף בקרב קבוצות תלמידים בישראל. גיאורג איוונוביץ גורדייף, מיסטיקן ואיש אשכולות יליד ארמניה, בן המאה הקודמת, אשר חקר אמיתות שנשתמרו במסורות קדומות המסבירות את חוקיות העולם ואת נפשו של האדם, ביניהן גם תורת האניאגרם. גורדייף היה הראשון לגלות את רזי האניאגרם למערב

הסרט “להיות נוכח” עוסק במסעו הרוחני של עמית אל מעמקי נפש האדם וחקר המושג נוכחות. מושג זה כפי שתבע גורדייף, מתייחס למצב של “ערות” לעומת מצב של “שינה בהקיץ” בו שרוי האדם רוב חייו. כשהאדם זוכר את עצמו, מודע לבחירותיו ואינו פועל מתוך אוטומט. היכולת לראות את “הכאן ועכשיו” כפי שהוא ולא כפי שאנחנו (ללא תיווכה של עדשת הטיפוס והסחות הדעת הנלוות לה).

העיסוק במושג נוכחות, אי הזדהות וזכירה עצמית הינם מעיקרי מורשתו של גורדייף. מושגים אלו הינם מושגי מפתח גם בלימוד העומק של מודל האניאגרם, המיטיב לתאר את נפש האדם. לימוד האניאגרם מחדד את הראייה באשר לעוצמות האדם כמו גם ערות למרחבי העיוורון שלו. כדבריה של המשוררת אגי משעול (מתלמידותיו של אילן עמית) בפתח הקרנת הסרט: “בקבוצות הלימוד התרקמה לה מודעות לחוסר המודעות שלנו”.

“מראה מקום” הינה חלוצה בתרגום חכמת האניאגרם ויישומיה בעולם הניהול והארגונים בישראל. אנו מאמינים כי היכולת ליצור “מקום רואה” מאפשרת לכל מנהל מרחב לצמיחה אישית והעצמת השפעתו על אנשיו וסביבתו הארגונית.

צוות מראה מקום לקח חלק במפגש חשיבה אסטרטגית מרתק על דמותו של היועץ הארגוני בעולם עבודה משתנה בטווח של עשור או שניים קדימה. המפגש נערך במסגרת המסלול לתואר שני בפיתוח ארגוני של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, בהובלתו של פרופסור משה שרעבי. מטרת הדיון היתה לגזור כיווני הוראה עתידיים של תכנית הלימודים לייעוץ ופיתוח ארגוני, כך שבוגרי המסלול לעתיד יהיו יועצים ארגוניים המצויידים בידע ובכלים הרלוונטים לעולם הארגונים העתידי.

במפגש השתתפו אנשי אקדמיה, יועצים ארגוניים ותיקים ומנהלים בכירים ממגוון חברות. כל אחד הביא עמו זווית ראייה ייחודית המשלימה פאזל של רעיונות, מגמות וצרכים של עולם העבודה המשתנה.

אז מהו ארגז הכלים הנדרש ליועץ הארגוני העתידי?

• נדרשת ליועץ אוריינטציה עסקית והכרות עם מודלים עסקיים (היועץ הארגוני כסוג של business partner).
• היכרות עם סביבות עבודה ארגוניות עדכניות כגון: סביבה אג’ילית, וירטואלית, גלובאלית.
• ייעוץ בארגונים חברתיים והיכרות עם מגמות חברתיות בארגונים כגון: diversity וכד’.
• דגש על פיתוח חשיבה רפלקטיבית (כלים לפיתוח תודעה רפלקטיבית, פסיכואנליזה ארגונית, אניאגרם וכד’).
• הבנת מגמות המתפתחות בשוק העבודה כיום ובעתיד בעולם ובישראל בפרט.
• Life long learning – הקניית כישורי למידה נדרשים בעולם עבודה משתנה.

אין ספק כי האתגר העומד לפיתחה של האקדמיה הינו התאמת תכנית הלימודים ליועצי העתיד, מגמות המשתנות באופן מתמיד.