אניאגרם

 מאמר מאת בני לוז (מורה דרך ומחבר הספר האדם החופשי דרך האניאגרם)

"לא יכולתי לעשות עם זה כלום,

אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום.

זה היה אצלי בידיים,

ולא יכולתי לעשות עם זה כלום"

(יונה וולך)

אחת הדרכים המוכרות ובעלת מקצב אופייני בלימוד האניאגרם היא דרך שמאפייניה הם כאלה:

ראשית – החשיפה לנושא.

שנית – התיחסות קלילה אליו – נו נראה איזה טיפוס אתה ואיזה טיפוס אני. חידון שכזה.

שלישית – מציאת הטיפוס שלי ותחילת ההכרה שאכן אני הוא זה.

רביעית – סוג של שוק ומעין תדהמה . איך יתכן שמישהו שאינו מכיר אותי בעצם יודע אותי מלפני ולפנים. ואז מתחילים מעגלים וסחרחורות ודיוקים והלוך וחזור.

אחרי כל אלה מופיעה כמעט תמיד השאלה: " אז מה אני עושה עם זה???!!!"

אנסה לענות מעט על שאלה מורכבת זו –

ראשית אבוא ואומר משהו על ה"לעשות" – בתרבות המערבית מקובלת ויותר מכך שולטת הגישה שחייבים לעשות.

אם הכל טוב בחייך אתה ממשיך לעשות עוד ועוד לשימור ולהגברת הטוב ואם יש בעיה חייבים לתקן אותה, חייבים לעשות משהו כדי שתעלם וכמובן כשמצאת מה הטיפוס שלך, לדקויותיו, ליגונותיו ולשמחותיו, אתה מיד מתחיל "לעשות":

הנה מצאתי את התקלות באוטו הנפלא שלי ולוקחים אותו למוסך מורשה שיתקן את הנצרך לתיקון וישפר את כל שטוב. צמיגים משופרים, מיגונים, הגברת עוצמת מנוע וכו'.

מצאתי שאני טיפוס 1 ומיד רוצה לבטל את הביקורת שבי.

מצאתי שאני טיפוס 3 ומיד רוצה להיות בשלווה נטולת עשייה.

מצאתי שאני טיפוס 6 ומיד אבטל את חרדותי.

וכן הלאה והלאה והלאה.

הרי האניאגרם מביא לנו רשימה מפורטת ומדויקת בלי די , אז יאללה מתקנים.

משנים רבות של לימוד והתבוננות ראיתי כמה חסרת שחר וחסרת תוחלת הגישה הזאת.

בספרים רבים מגיעה רשימת "עשייה" :

אתה 5 מתבודד – תתחיל להתרועע עם אנשים.

אתה 4 מבואס – תסתכל על חצי הכוס המלאה .

אתה 7 בטרנס – שב בבית ותעשה מדיטציה.

ועוד אוסף עצות תיקון עצמי שבעיני לא שוות את הנייר שנכתבו עליו.

אז מה אני בעצם מנסה להגיד, הרי כולם עומדים ומנופפים בשלט החוצות העקר "מה לעשות??"

בנקודת זמן זו שאני נמצא בה ( ואולי יגיעו והלוואי ויגיעו וודאי ויגיעו – תובנות חדשות)

אני אומר משהו פשוט מאוד ומצד שני קשה מאוד:

"תתבוננו",  "הפנו תשומת לב"

"זה הכל?" עונים לי בתדהמה מזלזלת.

כן. זה הכל.

הקולות והשדים היו בהילולה כיוון שלא ידענו ולא ראינו.

מסיבה חסרת מעצורים וגבולות במרתף הפנימי שלנו שקולותיה מהדהדים במעשינו ובכל מרחב בחיינו.

והנה מגיע בעל הבית ( אתם ) ומאיר את כל האטרף המשתולל ואומר: "אני רואה אותך וגם אותך וגם אותך".

I SEE YOU

אני מבין, הופך, לאני יודע.

וכאן אשמח לעצור.

המובן הטרנספורמטיבי העצום שיש לראייה ניכוחה אינו ניתן לשיעור

לא מדובר על הבנה אינטלקטואלית, רגשית או פיזית

מדובר על ידיעה שנוכחים בה כל האלמנטים האלה בהרמוניה.

סרט ייחודי על דמותו של אילן עמית ממובילי דרכו של גורדייף בישראל, הוקרן השבוע במסגרת פסיטבל סרטים רוחניים בסינמטק תל אביב. עמית, מדען בכיר במוסד הישראלי, עסק במקביל בלימוד דרכו של גורדייף בקרב קבוצות תלמידים בישראל. גיאורג איוונוביץ גורדייף, מיסטיקן ואיש אשכולות יליד ארמניה, בן המאה הקודמת, אשר חקר אמיתות שנשתמרו במסורות קדומות המסבירות את חוקיות העולם ואת נפשו של האדם, ביניהן גם תורת האניאגרם. גורדייף היה הראשון לגלות את רזי האניאגרם למערב

הסרט "להיות נוכח" עוסק במסעו הרוחני של עמית אל מעמקי נפש האדם וחקר המושג נוכחות. מושג זה כפי שתבע גורדייף, מתייחס למצב של "ערות" לעומת מצב של "שינה בהקיץ" בו שרוי האדם רוב חייו. כשהאדם זוכר את עצמו, מודע לבחירותיו ואינו פועל מתוך אוטומט. היכולת לראות את "הכאן ועכשיו" כפי שהוא ולא כפי שאנחנו (ללא תיווכה של עדשת הטיפוס והסחות הדעת הנלוות לה).

העיסוק במושג נוכחות, אי הזדהות וזכירה עצמית הינם מעיקרי מורשתו של גורדייף. מושגים אלו הינם מושגי מפתח גם בלימוד העומק של מודל האניאגרם, המיטיב לתאר את נפש האדם. לימוד האניאגרם מחדד את הראייה באשר לעוצמות האדם כמו גם ערות למרחבי העיוורון שלו. כדבריה של המשוררת אגי משעול (מתלמידותיו של אילן עמית) בפתח הקרנת הסרט: "בקבוצות הלימוד התרקמה לה מודעות לחוסר המודעות שלנו".

"מראה מקום" הינה חלוצה בתרגום חכמת האניאגרם ויישומיה בעולם הניהול והארגונים בישראל. אנו מאמינים כי היכולת ליצור "מקום רואה" מאפשרת לכל מנהל מרחב לצמיחה אישית והעצמת השפעתו על אנשיו וסביבתו הארגונית.

קורס "ייעוץ למנהלים דרך האניאגרם" יוצא לדרך בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט) במכללה האקדמית עמק יזרעאל במסגרת לימודי תואר שני של פיתוח ארגוני.

הקורס מוצע לתלמידי שנה ב' של תואר שני כקורס בחירה, במסגרתו יחשפו הסטודנטים ליישומי האניאגרם ככלי ייעוצי למנהלים המסייע להם לנווט ביתר חדות תהליכי ליווי, אימון וייעוץ אישי עם לקוחותיהם המנהלים.

זהו תקדים באקדמיה הישראלית, הפותחת שעריה לגישות חדשות אשר תרומתן לעולם הארגוני מוכחת בעולם ומעתה גם בארץ. לצד ספרות ענפה מהעולם על יישומי האניאגרם בארגונים, אציג בקורס גם מניסיוני המצטבר זה למעלה מעשור בליווי מנהלים ופיתוח תהליכי עבודה מובחנים באמצעות המודל.

תודה רבה לפרופ' משה שרעבי, ראש מסלול M.A לפיתוח ארגוני על האמון וההזמנה ללמד במחלקתו.

שלושה מחזורים של מפגשי פיתוח מנהלי עבודה מסקטור התפעול (טרנספורט) ומאגף הציוד יצאו לדרך החודש בנמל חיפה. במהלכם נחשפים המנהלים לרזי האניאגרם המאירים את שגרת הניהול באור חדש. זיהוי הטיפוס האישי מלמד הרבה על אופי ההתנהלות שלנו ביום יום, מעצים איכויות ולא פחות חשוב מזה, מחדד את תשומת הלב לאזורי עיוורון ולדפוסים האוטומטיים שלנו שאינם משרתים אותנו בהכרח ומצמצמים את אפשרויות התגובה שלנו. כמנהלים המשפיעים על אנשים אחרים, יש לכך חשיבות יתרה.

הדיון הסוער (בארגון סוער לא פחות) שהציף לא מעט דוגמאות, נסב על המצבים בהם המודעות לטיפוס האישי של המנהל ושל העובד העומד מולו, יכולה לשנות תוצאות מובהקות בשטח.

אחד המנהלים המשתתפים בהדרכה, היטיב לחדד תובנה המעמיקה את תהליך הפיתוח האישי:

"לא רק שהאניאגרם משקף לי את עצמי כמראה, הוא גם מראה לי כיצד אוכל להשתפר ולהתפתח ובזה כוחו של המודל על פני אחרים".

מודל האניאגרם קונה את מקומו בשנים האחרונות כגישה פורצת דרך בתהליכי ייעוץ פרטניים למנהלים בכל רמות הארגון. "מראה מקום" הינה מחלוצות הגישה בעולם העבודה בישראל בדגש על ליווי אישי למנהלים בכירים במגוון רחב של ארגונים. בכנס הנערך מטעם המכללה האקדמית עמק יזרעאל בשיתוף עם איפ"א בנושא "יחסי יועצים ומנהלים", יוצגו מקרים מהשטח הממחישים גישות שונות של ייעוץ למנהלים ביניהם תרומתו של האניאגרם לשיח מקצועי זה.

שמח על ההזמנה לקחת חלק בפאנל היועצים בכנס, בו אשתף מניסיוני בעשור האחרון, לצד דיאלוג מפרה עם גישות ייעוציות אחרות. יהיה מרתק!

יישומי האניאגרם הופכים בשנתיים האחרונות לשפה מדוברת בקרב מנהלי החברה למתנ"סים. בכל מפגש אני מתמלא מחדש באושר גדול כשהקסם הזה קורה. אבחון הטיפוס האישי שופך אור על המניעים לפעולה ועל הבחירות שאנו עושים ועל אופי האניטראקציה שלנו עם הסביבה. בסביבת עבודה בה מוטמעת השפה, משהו בשיח הבין אישי משתנה: הופך לפחות ביקורתי, מרחיב את המציאות הנתפשת ומתוך כך גם את אפשרויות התגובה.

היום בהדרכה במחוז חיפה התמקדנו בנושא הנעת עובדים. הרבה אסימונים נופלים לאורך הדרך בהבנת האני והאחר: מאילו מוקשים עלינו להיזהר וכיצד לרתום אחרים למטרה משותפת. בין המשתתפים בהדרכה הפעם גם גיסתי המקסימה יפית, מנהלת אשכול גני הילדים במתנ"ס ליאו בק.

דיון מעורר מחשבה בקורס דירקטורים על התמודדות אפקטיבית עם קונפליקטים בקרב הנהלות בכירות. זוהי השנה הששית בה נלמד מודל האניאגרם בקורס דירקטורים (במסגרת חטיבת לימודי החוץ של המכללה האקדמית תל חי), והוא משמש כמורה נבוכים להבנת עולמם של הטיפוסים השונים ואופן השפעתם על מערך היחסים המורכב לעיתים בין הנהלת החברה לדירקטוריון ובין חברי הדירקטוריון עצמם. מפגש מפיל אסימונים וגם די מצחיק. ככה זה כשמנהל מרשה לעצמו להתבונן על הדברים מהצד, להבין דינמיקה בין מניעים שונים ומנוגדים לעיתים, ללא רצינות היתר של האגו האישי.

מחזור נוסף של אחיות אחראיות של קופת חולים מאוחדת, לומד את שפת האניאגרם כחלק מקורס של מנהיגות רפואית למנהלות הסיעוד במרפאות הקהילה. המשתתפות מגלות את העוצמות האישיות, לצד הכשלים שעשויים להשפיע על שגרת העבודה והניהול של צוות הסיעוד במרפאה. רגעים של למידה המאפשרים לכל משתתפת לראות את עצמה בעומק אחר, להתבונן פנימה ללא שיפוט ולראות את חסמי הפרדיגמה הניהולית וגם את נתיב הפריצה ממנה. ממפגש למפגש מתחדדות השאלות, החוויה האישית מתעצמת והתובנות עושות את שלהן.

מפגש אניאגרם סוחף עם עובדי מחלקת הרווחה בעיריית טירת הכרמל, ביניהם מדריכים ועובדים סוציאליים העובדים עם קבוצות מכורים. הרבה חומר למחשבה על החיבור בין טיפוסי האניאגרם לבין הטיות המטפל ויכולת המטופלים להשתקם. חוויה מעצימה של עבודה עם קהל סקרן, מקצועי ומעמיק. טעם של עוד.

החיבור בין גוף ונפש עמד היום במרכז הכנס השנתי לאחיות סוכרת במלון דניאל בהרצליה. הרגיש כמו הרמה להנחתה בכל הנוגע לתכני האניאגרם. בהרצאה הנועלת את הכנס, הצגתי את מודל האניאגרם והדגמתי כיצד ניתן "לדבר בשפתו" של הטיפוס של המטופל, כדי להגביר את היכולת להניעו לדבקות בפרוטוקול הטיפול שלו. אישיות המטופל כמפתח לרתימת חולים כרוניים לתהליך הטיפולי, מסתמנת אולי כבשורה החדשה בשורת הניסיונות המתמשכים במערכת הבריאות בקהילה, להתמודד עם האתגר של אי דבקות של מטופלים כרוניים בטיפול. תגובות אוהדות לרעיון התקבלו מצד אנשי/נשות הסיעוד.