חוזר אל האוניברסיטה והפעם כמרצה אורח בלימודי תואר שני בחוג לעבודה סוציאלית בנושא קבלת החלטות על פי מודל האניאגרם. ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד “טיפוס” המנהל בארגון משפיע על דפוסי קבלת ההחלטות שלו. לכל טיפוס מרחב ראייה ועיוורון משלו ומניסיוני בעולם הארגונים הדוגמאות רבות. כך למשל ניתן לראות כי מנהלים הנמנים על מאפייני הטיפוסים: 2,9,6 יתקשו יותר בתהליכי קבלת החלטות מאשר טיפוסי 1,8,3 המתאפיינים ביכולת החלטה מהירה ונחושה יותר. לרבים מהסטודנטים זו הפעם הראשונה להכיר את המודל ואת עולמם של תשעת הטיפוסים, המשפיע כמעט על כל בחירה והחלטה בחיינו. מרחיב לב לראות את פניהם השואלות והסקרניות המציצות אל מאחורי הקלעים של ההתנהלות היומיומית, כאשר חכמת האניאגרם בקסמה מעוררת את הנפש להיות ולעשות מעבר למגבלות האגו. תודה לחברתי ד”ר קרן אור חן על הפירגון וההזמנה כמיטב המסורת.

מאמר של חברתי לדרך האניאגרם Dr. Beatrice Chestnut, מחברת שניים מהספרים המובילים כיום בהבנת האניאגרם:
the complete Enneagram ו – The 9 types of Leadership: Mastering the art of people in the 21^st century workplace:

The 9 types of Leadership

צוות מראה מקום השתתף בראשית החודש בסדנה בנושא ניהול שונות בארגונים בהנחיית אירית חוביץ פליישמן במסגרת כנס הפורום לגיוון בתעסוקה במרכז פרס לשלום. מול הכחול של חוף ימה של יפו, עסקנו בסוגיות שונות בעולם העבודה בישראל, כגון מהפכת שיוויון הזדמנויות לנשים במשטרת ישראל, יוזמות גיוון חברתיות ועוד. בסדנה לניהול שונות, הודגמו כלים המאפשרים למנהלים לאמץ את יתרונות הגיוון בצוות ולנווט את המתח הטבעי שמביא עמו צוות מעורב מקונפליקט משתק ליכולת ביצוע מקדמת.

מפגש למידה מרתק המציץ אל מאחורי הקלעים של עולם הניהול התקיים אתמול בביקור עם משתתפי קורס “מנהלים פלוס” במלון גליליון החדש והיפה שבעמק החולה. מנכ”ל המלון ארז משה, בעצמו בוגר המחזור הקודם של הקורס, ארח אותנו לשיח פתוח על סוגיות ודילמות ניהול משגרת המלון. זו השנה החמישית בה מתקיים קורס המנהלים במסגרת החטיבה ללימודי חוץ במכללה האקדמית תל חי, אותו אני מרכז ומלווה אקדמית ובו משולבים גם תכנים מיישומי חכמת האניאגרם בניהול. הקורס פונה למנהלים בדרג הביניים מכלל הארגונים באזור ועיקרו בהקניית כלים ומיומנויות לניהול מערכתי של אנשים ומשימות. לכל הצפוניים המעוניינים, מחזור נוסף יפתח בשנת הלימודים הבאה.

לכל לקוחותינו ברכת חג אביב שמח!

אתמול התקיים מפגש מרתק ומעורר השראה בפורום התעסוקה בחיפה. במפגש הפורום הפעם ארחנו את אבנר סטפק, בעלים של בית ההשקעות מיטב דש. אבנר מהדמויות הבולטות במשק הישראלי, בעל חזון חברתי תעסוקתי ובעיקר לב רחב ורגיש, ספר על פעילותו לקידום תעסוקה בקרב בעלי מוגבלויות ושאר אוכלוסיות מגוונות במיטב דש, לצד מעורבותו בהובלת מיזמים חברתיים המקדמים גיוון בקרב חברות וארגונים בישראל. לסטפק גם תוכניות לעתיד בקידום תעסוקת מבוגרים (40 +) ותעסוקה בפריפריה. מעורר השראה כבר אמרנו?

מדברי סטפק על המפגש עם חברי הפורום:

“הכי כיף להפגש שעה וחצי בחיפה עם מלאכי ומלאכיות עמותות ושירותים סוציאליים מהצפון ובפרט ממרכז תעסוקה עירוני בחיפה, שעוזרים לאוכלוסיות מוחלשות מכל הסוגים בחברה הישראלית.

הרצאה, שהיא יותר דיון בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, עם קצת הסברים על פעילות עמותת “עסק שווה” שמקדמת את הנושא. לפעמים אני מציג בכנסים מול מאות אנשים, אבל דווקא האירועים האינטימיים האלה, באמת הכי כיפיים”.

רשמים מכנס הפורום לגיוון מרץ 2017

בראשית חודש מרץ התקיים במרכז הבין תחומי בהרצליה כנס הפורום הישראלי לגיוון, בו הוצג פרוייקט קולקטיב אימפקט לקידום תעסוקה בקרב החברה הערבית. המיזם בשיתוף פעולה עם איפ”א (ארגון ישראלי לפיתוח ארגוני), משלב יועצים ארגוניים בליווי חברות עסקיות מובילות במשק בהטמעה של תהליכי גיוון: גיוס וקליטה מוצלחת של עובדים מקרב החברה הערבית.

גיוון הוא נושא מדובר בשנים האחרונות בישראל, אך מעטות החברות המתמודדות עמו בהצלחה. קשיים פנימיים רבים עומדים בפני הארגון המבקש לקלוט לשורותיו אוכלוסיות מגוונות, לצד מחסומים אישיים וחברתיים העומדים בפני המועמדים מקרב אוכלוסיות המוגדרות מגוונות ביניהם ערבים, חרדים, אתיופים, נשים ובעלי מוגבלויות.

על המיזם ויחודו:

מיזם Collective Impact (נוסד ב2013) ממוקד בהשגת פריצת דרך בשיעורי ההעסקה וטיב ההעסקה של האוכלוסייה הערבית בסקטור העסקי, מתוך הבנה שהפערים הגדולים הקיימים בין יהודים לערבים בשיעורי האבטלה, בתחומי התעסוקה וברמת ההכנסה פוגעים בכלכלה ובדמוקרטיה בישראל ומכרסמים בסולידריות החברתית.

נקודת המוצא  של המיזם הינה ההזדמנות העסקית הטמונה  בהעסקת עובדים מהחברה הערבית. המיזם מתמקד במתן שירותים לחברות העסקיות שיאפשרו להן לעבור את תהליכי ההשתנות הפנימית הנדרשים על מנת להגדיל משמעותית את מספר הערבים המועסקים. תהליכי שינוי אלו עוברים דרך עבודת עומק על הפנמת ההזדמנות העסקית, לקיחת אחריות של החברות על תהליכי שינוי פנימי, הצבת יעדים ותוכניות עבודה קונקרטיות אפקטיביות וטיפול בחסמים טכניים ותפיסתיים.  תהליכי השינוי נתמכים על ידי השותפות העמוקה והרחבה עם כל הגורמים הרלבנטיים העוברים במקביל תהליכי למידה על צרכי המעסיקים והשוק ופועלים ליצירה של כלים ומענים יצירתיים לחסמים ולאתגרים במטרה לסייע למעסיקים בהשגת פריצת הדרך.

המיזם מיישם את מודל ה Collective Impact המניח שפתרון בעיה חברתית מורכבת מצריכה תהליכי השפעה בין-מגזריים לייצר מאמץ מסונכרן, על ידי שותפים שונים, הפועלים באמון ושקיפות בכלים שונים, סביב מטרה משותפת. כל זאת, עם יעדים מוגדרים, תוך תהליכי למידה, פיתוח פתרונות יצירתיים ותכלול המהלך כולו.

המיזם ושותפיו פועלים במטרה לייצר פריצת דרך מערכתית, עמוקה, ארוכת טווח ובת קיימא, בשילוב עובדים ערבים במשק כך שתוך עשור, כ-100 מהחברות המובילות במשק יצטרפו למיזם ויפעלו במשותף להשגת מטרותיו.

בעת האחרונה אנו עדים להופעתם של חדרי בריחה (Escape room) רבים בכל רחבי הארץ כהתנסות פנאי חווייתית, מאתגרת ומהנה לכל המשפחה, יחד עם החברים, עם הצוות לעבודה וכו’. חדר בריחה הינו מתחם סגור בו המשתתפים נדרשים לגלות את הדרך החוצה תוך שעה בתנאי שפתרו נכונה רצף חידות שונות ומשונות.

חדר הבריחה דורש יצירתיות, יכולות תקשורת, עבודת צוות ושאר יכולות של “ביחד”. בימים אלו שוקד צוות מראה מקום יחד עם צוות חדר הבריחה המצמרר והמדהים “צופן הפיראטים” על פורמט ייחודי בו נעשה שימוש בהתנסות הקבוצתית בחדר הבריחה כזירה מאתגרת במיוחד לפיתוח צוותים בארגונים.

התכנית עדיין מתבשלת על אש קטנה ותציע חוויה ארגונית כוללת. בינתיים עובדים על הלוק…

מהפיכת האניאגרם נמשכת….הרצאת אורח בכנס ”חדשנות בשירות” של מרכז השלטון המקומי, שנערך בירושלים המציגה את יישומי מודל האניאגרם במערכות יחסים וקשרי לקוחות. מודל האניאגרם המציג בין יישומיו דרכים ליצירת תקשורת מקדמת עם “טיפוסים” שונים של לקוחות, זכה להדים חיוביים רבים כגישה חדשנית ופורצת דרך ביכולתה לשפר דרכי התנהלות בין עמיתים ועם לקוחות ולסייע למימוש יעדי הארגון.

מוזמנים לצפות באחד היישומים המרגשים של מודל האניאגרם בתהליך שיקום אסירים בבתי כלא. סוזן אולסק מובילת הפרוייקט, הוכיחה בעבודתה עם אסירים השפוטים על עבירות בכל הרמות, כי ניתן לשבור את הפרדיגמה המעצבת את תפיסת עולמנו המעוותת לעיתים. אולסק מאמינה כי “כולנו אסירים בכלא שהאישיות שלנו יצרה” ולכל אחד הזכות להשתחרר מהכלא הפנימי הזה מתוך הסכמה להתבונן פנימה אל הכאב והסבל שהוא יוצר בחיינו ואל פצעי הילדות המוקדמת שקילקלו משהו במהות הגבוהה עמה נולדנו, עיוותו את הדרך דרכה אנו מבינים את העולם והביאו חלק מהאנשים לזעוק את כאבם דרך אלימות ופשע. בחמלה אין קץ, אולסק מצליחה לראות מעבר לרוע ולכשל האישיותי וליצור חיבור מחודש של האדם עם איכויותיו הגבוהות.

בימים אלו מעמיק בסוד קסמה של התרבות הארגונית של חברת גוגל, חברה שבמידה רבה מסמלת את תחילתו של עידן טכנולוגי חדש. שני ספרים המיטיבים לתאר את התופעה הנקראית גוגל על היבטיה הרבים הם:

“גוגל – כך זה עובד” מאת אריק שמידט (מנכ”ל החברה לשעבר) ויונתן רוזנברג (לשעבר מנהל בכיר בחברה) המגלה את העקרונות המובילים את ניהול החברה.

“גוגל – סוף העולם שהכרנו” מאת קן אולטה (עיתונאי) מגולל את סיפור צמיחתה של גוגל, שנות ילדותה המוקדמות, המאבק בענקיות המדיה הישנה, התמורות והאיומים העומדים לפתחה.

גוגל היא חברה המונהגת ע”י אנשי טכנולוגיה מבריקים. מהנדסי התוכנה נהנים ממעמד מוביל בהיררכיית התפקידים. המייסדים לארי פייג’ וסרגיי ברין, כמו אנשי מעוף טכנולוגי רבים אחרים בעמק הסיליקון, בוגרי סטנפורד, רואים בחקר התובנה הטכנולוגית מטרה בפני עצמה, מוקסמים מאפשרויות הגילוי וההמצאה הטמונות במאגרי ידע ומידע בלתי מוגבלים המחכות להיחשף ולהתפענח. תפיסה זו מאפיינת במידה רבה את עולמו של טיפוס חמש, “מעמיק החקר”.

כמה אבחנות על טיפוס 5:

טיפוסי חמש הם החוקרים, המדענים, אנשי הרעיונות והמחשבה המופשטת. הם לומדים כל נושא לעומקו ובאופן יסודי ביותר, וניחנים בראייה חדשנית ומקורית אשר נובעת מתוך הבנה עמוקה של הבעיות והאתגרים הניצבים בפניהם. הם נוטים להתמקד ולהתמחות בתחום מסוים אותו הם חוקרים לעומק ובו הם מנסים להצטיין. העולם נתפס כמאיים ולא מובן עבורם, והמחשבה שהם שולטים לפחות בתחום אחד, אזוטרי ככל שיהיה, מעניקה להם תחושת ביטחון ויכולת להתמודדות.

טיפוסי חמש מפגינים פתיחות רבה לידע חדש. הם ניחנים ברגישות גבוהה, ביכולת הקשבה לזולת ובכישרון להעניק מחוכמתם ומתובנותיהם ללא מעורבות יתר, ובלי להיות מושפעים נפשית. בעולם המחשבה הפנימי שלהם, הם חשים בטוחים ובעלי יכולת. תחושות אלו לרוב זרות להם במגעיהם עם הסובבים.

רמתם האינטלקטואלית הגבוהה, כושר הריכוז, הניתוח, ההפשטה וההעמקה שלהם, הינם נכס חיוני לכל מקום עבודה. טיפוסי חמש מקדישים למשימותיהם את מלוא תשומת הלב תוך שימוש במשאביהם המנטאליים לחיפוש אחר פתרונות. ככל שהתחום מוכר פחות ודורש חקירה מעמיקה יותר, כך יגדל בו העניין ומטרתם “לפצח” את הבעיה.

יחד עם התנתקותם מהסביבה ומהאנשים, טיפוסי חמש מתנתקים גם מרגשותיהם. כמיהתם של טיפוסי חמש להסתגר ולהסתפק בעצמם, רצונם באוטונומיה ובחופש (לא רק מהסביבה אלא גם מרגשותיהם), משמשת מוטיב מרכזי בחייהם.

הנה שתי דוגמאות מתוך ספרו של אולטה הממחישות ביטוי “חמשי” נוקב בקרב מהנדסי התוכנה של גוגל ומייסדי החברה בראשם:

1. בהקשר לביקורת החריפה הנשמעת כנגד החברה ביחס למאגרי הידע האובססיביים כמעט, המאיימים על הפרטיות של כולנו, אומר פרופ’ טים וו מאוניב’ קולומביה שעבד בעמק הסיליקון:

” אם גוגל היתה בן אדם, היא היתה החנון הקלאסי מעמק הסיליקון על כל חסרונותיו ויתרונותיו. הם סובלים מעיוורון מוחלט לסוג מסויים של נושאים. אחד מהם הוא פרטיות. מדוע? כי הם פשוט מאוהבים במידע הזה, כי הם יכולים לעשות בו דברים מדליקים”.    

2. בכנס עיתונות שערכה גוגל ב2008, בקש ברין (אחד ממייסדי החברה) באופן לא מתוכנן מראש, להודיע הודעה אישית לכל הקהל: “במשך עשר דקות רתק את הקהל כשספר בנימה מדוייקת ובלתי אישית במובהק שאמו אובחנה כחולת פרקינסון. הוא הסביר שאשתו שותפה להקמת חברה העוסקת במחקר גנטי על המחלה. הוא ספר שעד לאחרונה היו רק מעט עדויות לכך שלמחלת הפרקינסון יש גורמים גנטיים, אבל מחקרים שנערכו לאחרונה גילו גן במוטציה ייחודית אשר בכמה קבוצות אתניות יוצרת קישור משפחתי שדרכו עוברת המחלה. ברין ספר שהוא התעמק במחקר, קרא כתבי עתבגנטיקה וחיפש פיסות דנ”א משותפות עם קרובי משפחה. לבסוף התברר לו שהוא ואמו נושאים את המוטציה של הגן האמור. הוא דבר כאילו מספר על אדם זר. משמעות הממצא הזה לא תמיד מובנת כהלכה, הוא הסביר. אבל מה שברור, יש לו סיכוי גבוה לפתח פרקינסון, יותר מאשר לאדם הממוצע. הוא נשמע כמו מדען שאמד את הסיכויים, בין 20 ל – 80 אחוז, תלוי במחקר ובצורה שבה מודדים. בזכות הידע הוא מרגיש בר מזל, המוטציה התגלתה בשלב מוקדם של בחייו והוא יכול להפחית את הסיכויים שיחלה באמצעות התעמלות, תזונה, מתאימה והקצאת משאבים מעושרו הרב למימון המחקר. הקהל הנדהם הקשיב בדממה וברין סכם, זה כל מה שרציתי להגיד והתיישב.

ברין הפגין כנות ועדיין נראה שכלל לא עלה בדעתו להציג לקהל את אשתו הקורנת, שהיתה בהריון מתקדם, בקרוב אם לתינוק אשר רבים הסיכויים שיישא את אותו הגן. הוא בשום פנים לא חשב להפגין רגש כלשהו, או להרגיע את החששות שדבריו עלולים לעורר בקרב עובדי גוגל או בעלי המניות שלה. מה שהוגדר כ”הודעה אישית” היה למעשה שיעור במדע. צורת ההתייחסות של ברין לדנ”א שלו ניכרת בהתייחסות של גוגל לוושינגטון, לפוליטיקה או למדיה המסורתית: תנו לנו רק עובדות ואל תרפדו אותן בדיבורים על פחדים ודאגות“.

השתקפות עולמו של “טיפוס 5” בתרבות החברה:  

ישנן דוגמאות רבות נוספות בספר, המשקפות היטב את מאפייני טיפוס 5 בקרב המייסדים. הם ממעטים לתקשר ולהתמצא במנעד הרגשות הבין אישי הן בניהול החברה פנימה והן ביכולת ההתמצאות שלהם בקוד החברתי האנושי כלפי חוץ. למשל: אי הבנה מוחלטת כמעט לגבי הקשר בין איסוף המידע חסר התקדים בהיקפו המצוי בשרתי החברה, המשמש בעיניהם כאמצעי להעמקת חקר צרכיהם של בני האדם, לבין החשש שאיסוף זה מעורר בקרב המשתמשים לגבי פרטיותם.

ברין ופייג’ המייסדים אומרים לעיתים קרובות כי האידיאל שלהם הוא להחזיק מידע כה רב על המשתמשים, שגוגל תוכל להרכיב אלוגריתם שיספק תשובה מושלמת אחת.

אחד האיומים המרכזיים, כפי שמצטט קולטה מפי ניקולאס קאר מחבר הספר השינוי הגדול (Carr, The big Switch),  הינו שמרוב התרגשות מפלא החיפוש, נשכחת ממדעני גוגל השאלה החשובה על העלות החברתית האפשרית שלו. קאר טוען שכיוון שגוגל היא חברה שמנוהלת ע”י מתמטיקאים ומהנדסי תוכנה, היא חסרת רגישות למחיר החברתי האפשרי. ככל שייאסף יותר מידע אישי על אדם, כך יעלה בידי גוגל לבחור איזה מידע להראות לו ולהקטין אי יעילות. בכך היא כופה הומוגניות על ההטרוגניות הפרועה של האינטרנט. כלומר, ככל שהכלים והאלוגריתמים נהפכים למתוחכמים יותר, כך תפעל רשת האינטרנט כלולאת משוב המחזירה לנו בבואה של עצמנו המשקפת לנו את העדפות הקיימות שלנו ובכך מצמצמת את קשת ההתייחסויות שלנו למגוון האפשרויות הקיימות.

מאפייני עולמו של טיפוס 5 מקבלים ביטוי רחב בתרבות הארגונית של החברה. דוגמא מרכזית לכך הינה מתן אוטונומיה לצוותים הטכנולוגיים ומרחב עצמאי לחקור ולגלות תובנות חדשות ויצירתיות פורצות דרך כחלק משגרת העבודה (20% מזמנם מוקדש לכך באופן מובנה בתפקידם). חזון המייסדים לאסוף, לסדר ולהנגיש את כל המידע בעולם הינו מגרש המשחקים של גוגל, מגרש המשקף עוגן מרכזי בעולמו של טיפוס 5.

מסיים שתי עונות שידור של תכנית “ניצוצות” ברדיו 103.6 F.M (רדיו חינוכי קהילתי במכללת אורנים) אשר עסקה בתורת האניאגרם – מודל המבחין בין 9 טיפוסי אישיות שונים, המסבירים במדויק חלק ניכר מההתנהגות האנושית. למעלה מ – 50 תוכניות של דיאלוג גלוי לב ומתמשך באולפן עם אורחים שותפים לדרך האניאגרם על עולמם של הטיפוסים, על האיכויות והכשלים בחיי היום יום ועל הדרכים לפריצת דרך וצמיחה אישית. מודה על ההזדמנות שניתנה לי לממש צעד נוסף בשליחות בה אני הולך כבר למעלה מעשור: לחקור, ללמוד ולחלוק את חכמת האניאגרם ברבים.

תודה לכל האורחים שהשתתפו בתכנית במהלך השנתיים האחרונות, לצוות רדיו אורנים, לשרה פלג על החיבור לרדיו ולאילנה עבו גולן על הנחיה משותפת, מרתקת ומפרה של תוכניות רבות. וכמובן לכל אלו שהאזינו, הגיבו, תמכו, פירגנו, העמיקו, שאלו והבינו לעצמם. מבחר תוכניות (בליווי תקציר תוכן) תוכלו למצוא באתר מראה מקום.  מוזמנים להאזין

יחסי אהבה ומיניות הינם השדה הרגשי המפעיל אותנו יותר מכל:

• מה מספרים לנו טיפוסי האניאגרם על האופן בו אנו תופסים יחסי אהבה ומיניות?
• מה בהתנהלות של כל טיפוס מסייע ומה משבש קשר?
• כיצד נוכל להיטיב את מערכות היחסים שלנו?
  

  ---

סקרנים?? האזינו לתכנית “ניצוצות” ברדיו 103.6F.M הסוקרת מה מפעיל ומניע אותנו מאחורי הקלעים של אישיותנו ביחסי אהבה, זוגיות ומיניות. מארח באולפן את שרית גרוס, אחות אחראית במחלקה פנימית בבי”ח, המתמחה במיניות האדם ושותפה לדרך האניאגרם.

מוזמנים להאזין לתכנית בשלושה חלקים:  

הרצאה מרתקת של טלי חרותי סובר כתבת דה מרקר על שוק העבודה העתידי בישראל, אילו מקצועות ישרדו ואילו יעלמו ואיך נכון להיערך לקראת מגמות אלו. שווה מחשבה! ההרצאה התקיימה במסגרת פורום התעסוקה של חיפה אותו אני מנחה ומוביל בארבע השנים האחרונות, יחד עם שרון שבו רכזת תחום מעסיקים במרכז התעסוקה העירוני של חיפה. בפורום משתתפים רכזי מעסיקים מקשת רחבה מאד של ארגונים המקדמים תעסוקה והשמה בקרב אוכלוסיות מגוונות/מודרות (כגון: חרדים, מגזר ערבי, בעלי מוגבלויות, מבוגרים, נוער בסיכון ועוד) בחברה הישראלית. המפגש הפעם התארח במרכז הצעירים של טירת הכרמל. 

שוק העבודה העתידי בישראל – למאמר המלא של חרותי סובר בדה מרקר