טיפוס 5 – המקרה של Google
52813
post-template-default,single,single-post,postid-52813,single-format-standard,select-core-1.2.1,brick-theme-ver-3.3,ajax_fade,page_not_loaded,smooth_scroll,vertical_menu_with_scroll,wpb-js-composer js-comp-ver-6.7.0,vc_responsive,elementor-default,elementor-kit-53492

טיפוס 5 – המקרה של Google

google type enneagram

בימים אלו מעמיק בסוד קסמה של התרבות הארגונית של חברת גוגל, חברה שבמידה רבה מסמלת את תחילתו של עידן טכנולוגי חדש. שני ספרים המיטיבים לתאר את התופעה הנקראית גוגל על היבטיה הרבים הם:

“גוגל – כך זה עובד” מאת אריק שמידט (מנכ”ל החברה לשעבר) ויונתן רוזנברג (לשעבר מנהל בכיר בחברה) המגלה את העקרונות המובילים את ניהול החברה.

“גוגל – סוף העולם שהכרנו” מאת קן אולטה (עיתונאי) מגולל את סיפור צמיחתה של גוגל, שנות ילדותה המוקדמות, המאבק בענקיות המדיה הישנה, התמורות והאיומים העומדים לפתחה.

גוגל היא חברה המונהגת ע”י אנשי טכנולוגיה מבריקים. מהנדסי התוכנה נהנים ממעמד מוביל בהיררכיית התפקידים. המייסדים לארי פייג’ וסרגיי ברין, כמו אנשי מעוף טכנולוגי רבים אחרים בעמק הסיליקון, בוגרי סטנפורד, רואים בחקר התובנה הטכנולוגית מטרה בפני עצמה, מוקסמים מאפשרויות הגילוי וההמצאה הטמונות במאגרי ידע ומידע בלתי מוגבלים המחכות להיחשף ולהתפענח. תפיסה זו מאפיינת במידה רבה את עולמו של טיפוס חמש, “מעמיק החקר”.

כמה אבחנות על טיפוס 5:

טיפוסי חמש הם החוקרים, המדענים, אנשי הרעיונות והמחשבה המופשטת. הם לומדים כל נושא לעומקו ובאופן יסודי ביותר, וניחנים בראייה חדשנית ומקורית אשר נובעת מתוך הבנה עמוקה של הבעיות והאתגרים הניצבים בפניהם. הם נוטים להתמקד ולהתמחות בתחום מסוים אותו הם חוקרים לעומק ובו הם מנסים להצטיין. העולם נתפס כמאיים ולא מובן עבורם, והמחשבה שהם שולטים לפחות בתחום אחד, אזוטרי ככל שיהיה, מעניקה להם תחושת ביטחון ויכולת להתמודדות.

טיפוסי חמש מפגינים פתיחות רבה לידע חדש. הם ניחנים ברגישות גבוהה, ביכולת הקשבה לזולת ובכישרון להעניק מחוכמתם ומתובנותיהם ללא מעורבות יתר, ובלי להיות מושפעים נפשית. בעולם המחשבה הפנימי שלהם, הם חשים בטוחים ובעלי יכולת. תחושות אלו לרוב זרות להם במגעיהם עם הסובבים.

רמתם האינטלקטואלית הגבוהה, כושר הריכוז, הניתוח, ההפשטה וההעמקה שלהם, הינם נכס חיוני לכל מקום עבודה. טיפוסי חמש מקדישים למשימותיהם את מלוא תשומת הלב תוך שימוש במשאביהם המנטאליים לחיפוש אחר פתרונות. ככל שהתחום מוכר פחות ודורש חקירה מעמיקה יותר, כך יגדל בו העניין ומטרתם “לפצח” את הבעיה.

יחד עם התנתקותם מהסביבה ומהאנשים, טיפוסי חמש מתנתקים גם מרגשותיהם. כמיהתם של טיפוסי חמש להסתגר ולהסתפק בעצמם, רצונם באוטונומיה ובחופש (לא רק מהסביבה אלא גם מרגשותיהם), משמשת מוטיב מרכזי בחייהם.

הנה שתי דוגמאות מתוך ספרו של אולטה הממחישות ביטוי “חמשי” נוקב בקרב מהנדסי התוכנה של גוגל ומייסדי החברה בראשם:

  1. בהקשר לביקורת החריפה הנשמעת כנגד החברה ביחס למאגרי הידע האובססיביים כמעט, המאיימים על הפרטיות של כולנו, אומר פרופ’ טים וו מאוניב’ קולומביה שעבד בעמק הסיליקון:

” אם גוגל היתה בן אדם, היא היתה החנון הקלאסי מעמק הסיליקון על כל חסרונותיו ויתרונותיו. הם סובלים מעיוורון מוחלט לסוג מסויים של נושאים. אחד מהם הוא פרטיות. מדוע? כי הם פשוט מאוהבים במידע הזה, כי הם יכולים לעשות בו דברים מדליקים”.    

  1. בכנס עיתונות שערכה גוגל ב2008, בקש ברין (אחד ממייסדי החברה) באופן לא מתוכנן מראש, להודיע הודעה אישית לכל הקהל: “במשך עשר דקות רתק את הקהל כשספר בנימה מדוייקת ובלתי אישית במובהק שאמו אובחנה כחולת פרקינסון. הוא הסביר שאשתו שותפה להקמת חברה העוסקת במחקר גנטי על המחלה. הוא ספר שעד לאחרונה היו רק מעט עדויות לכך שלמחלת הפרקינסון יש גורמים גנטיים, אבל מחקרים שנערכו לאחרונה גילו גן במוטציה ייחודית אשר בכמה קבוצות אתניות יוצרת קישור משפחתי שדרכו עוברת המחלה. ברין ספר שהוא התעמק במחקר, קרא כתבי עתבגנטיקה וחיפש פיסות דנ”א משותפות עם קרובי משפחה. לבסוף התברר לו שהוא ואמו נושאים את המוטציה של הגן האמור. הוא דבר כאילו מספר על אדם זר. משמעות הממצא הזה לא תמיד מובנת כהלכה, הוא הסביר. אבל מה שברור, יש לו סיכוי גבוה לפתח פרקינסון, יותר מאשר לאדם הממוצע. הוא נשמע כמו מדען שאמד את הסיכויים, בין 20 ל – 80 אחוז, תלוי במחקר ובצורה שבה מודדים. בזכות הידע הוא מרגיש בר מזל, המוטציה התגלתה בשלב מוקדם של בחייו והוא יכול להפחית את הסיכויים שיחלה באמצעות התעמלות, תזונה, מתאימה והקצאת משאבים מעושרו הרב למימון המחקר. הקהל הנדהם הקשיב בדממה וברין סכם, זה כל מה שרציתי להגיד והתיישב.

ברין הפגין כנות ועדיין נראה שכלל לא עלה בדעתו להציג לקהל את אשתו הקורנת, שהיתה בהריון מתקדם, בקרוב אם לתינוק אשר רבים הסיכויים שיישא את אותו הגן. הוא בשום פנים לא חשב להפגין רגש כלשהו, או להרגיע את החששות שדבריו עלולים לעורר בקרב עובדי גוגל או בעלי המניות שלה. מה שהוגדר כ”הודעה אישית” היה למעשה שיעור במדע. צורת ההתייחסות של ברין לדנ”א שלו ניכרת בהתייחסות של גוגל לוושינגטון, לפוליטיקה או למדיה המסורתית: תנו לנו רק עובדות ואל תרפדו אותן בדיבורים על פחדים ודאגות“.

השתקפות עולמו של “טיפוס 5” בתרבות החברה:  

ישנן דוגמאות רבות נוספות בספר, המשקפות היטב את מאפייני טיפוס 5 בקרב המייסדים. הם ממעטים לתקשר ולהתמצא במנעד הרגשות הבין אישי הן בניהול החברה פנימה והן ביכולת ההתמצאות שלהם בקוד החברתי האנושי כלפי חוץ. למשל: אי הבנה מוחלטת כמעט לגבי הקשר בין איסוף המידע חסר התקדים בהיקפו המצוי בשרתי החברה, המשמש בעיניהם כאמצעי להעמקת חקר צרכיהם של בני האדם, לבין החשש שאיסוף זה מעורר בקרב המשתמשים לגבי פרטיותם.

ברין ופייג’ המייסדים אומרים לעיתים קרובות כי האידיאל שלהם הוא להחזיק מידע כה רב על המשתמשים, שגוגל תוכל להרכיב אלוגריתם שיספק תשובה מושלמת אחת.

אחד האיומים המרכזיים, כפי שמצטט קולטה מפי ניקולאס קאר מחבר הספר השינוי הגדול (Carr, The big Switch),  הינו שמרוב התרגשות מפלא החיפוש, נשכחת ממדעני גוגל השאלה החשובה על העלות החברתית האפשרית שלו. קאר טוען שכיוון שגוגל היא חברה שמנוהלת ע”י מתמטיקאים ומהנדסי תוכנה, היא חסרת רגישות למחיר החברתי האפשרי. ככל שייאסף יותר מידע אישי על אדם, כך יעלה בידי גוגל לבחור איזה מידע להראות לו ולהקטין אי יעילות. בכך היא כופה הומוגניות על ההטרוגניות הפרועה של האינטרנט. כלומר, ככל שהכלים והאלוגריתמים נהפכים למתוחכמים יותר, כך תפעל רשת האינטרנט כלולאת משוב המחזירה לנו בבואה של עצמנו המשקפת לנו את העדפות הקיימות שלנו ובכך מצמצמת את קשת ההתייחסויות שלנו למגוון האפשרויות הקיימות.

מאפייני עולמו של טיפוס 5 מקבלים ביטוי רחב בתרבות הארגונית של החברה. דוגמא מרכזית לכך הינה מתן אוטונומיה לצוותים הטכנולוגיים ומרחב עצמאי לחקור ולגלות תובנות חדשות ויצירתיות פורצות דרך כחלק משגרת העבודה (20% מזמנם מוקדש לכך באופן מובנה בתפקידם). חזון המייסדים לאסוף, לסדר ולהנגיש את כל המידע בעולם הינו מגרש המשחקים של גוגל, מגרש המשקף עוגן מרכזי בעולמו של טיפוס 5.



Skip to content