Avner Cohen אבנר כהן | מורכבות המודל
52101
page-template-default,page,page-id-52101,qode-core-1.1,ajax_fade,page_not_loaded,,brick child-child-ver-1.0.0,brick-ver-2.2, vertical_menu_with_scroll,smooth_scroll,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.7,vc_responsive

מורכבות המודל

דינמיות וקשרים בין הטיפוסים - מושגי יסוד

האניאגרם הינו מודל דינמי ורב ממדי המלמד לא רק על הטיפוס הדומיננטי המפעיל אותנו, אלא גם על קשרי הגומלין ומגמות התנועה בין הטיפוסים הנוספים המשפיעים על התנהלותנו. מטרת העבודה עם המודל היא להגיע לאיזון בין מרכיבי האישיות ולהתחבר לאיכויות הפנימיות שבנו. מורכבות המודל על רבדיו השונים תורמת להבנה אינטגרטיבית של מאפייני הטיפוס לצד נתיבים אפשריים להתפתחות.

תנועה במצבי ביטחון ומצוקה

על פי סמל האניאגרם ניתן לראות כי כל טיפוס מחובר לשני טיפוסים אחרים על ידי שני מסלולים היוצאים ממנו. לדוגמה, טיפוס שבע מקושר לטיפוסים אחת וחמש. מסלולים אלה חוצים את המעגל ואינם שרירותיים במגמת התקדמותם. הם מבטאים את הדינמיות של כל אחד מתשעת הטיפוסים, ומציינים את התמורה שחלה אצל כל טיפוס במצבים של מצוקה (נסיגה) או של ביטחון (התקדמות).

התנועה במצב של מצוקה היא תנועה אוטומטית, שאינה מודעת במהלכה. ניתן לומר כי אדם במצוקה יעשה שימוש מיידי בכלים התבניתיים המורגלים לו ביותר על מנת להתמודד עם מציאות שאינה פשוטה לו. בתהליך זה, פרט להתנהגות האופיינית לטיפוס, יאמץ אותו אדם גם את הדפוסים השליליים של הטיפוסים לעברם ינוע.

לעומת זאת, במצב של ביטחון, התנועה הינה מודעת. התנהלות האדם במצב זה מבוססת על רצון ויכולת נרכשים שמטרתם להגיע לאיזון ולהתנהלות מיטיבה. במצב של ביטחון כל טיפוס מתנהל בדרכו ובנוסף מאמץ את האיכויות הגבוהות של הטיפוסים לעברם הוא נע.

לדוגמה:

קווי התנועה של טיפוס שתיים מובילים לטיפוסי ארבע ושמונה. במצב מצוקה ומודעות נמוכה, תתכן הנטייה לאמץ תכונות שליליות מקרב שני הטיפוסים כגון: דכדוך של ארבע והתרכזות יתר בעצמו, או אגרסיה פוגענית של שמונה. לעומת זאת, במצב ביטחון תיתכן הנטייה לאמץ תכונות גבוהות של שני הטיפוסים כגון יצירתיות ומקוריות של ארבע ויכולת מנהיגות ונחישות של שמונה.

קווי התנועה של טיפוס שתיים מובילים לטיפוסי ארבע ושמונה

כנפיים (wings)

בתהליך ההתפתחות נשאף לאיזון המאפשר “לפרוש כנפיים“

סמל האניאגרם מסייע להבחין בכך שכל טיפוס נמצא בשכנות לשני טיפוסים אחרים, מימין ומשמאל. אלו נקראים כנפיים (Wings). לדוגמה, הכנפיים של טיפוס אחת הם שתיים ותשע. הכנף “צובעת” את הטיפוס המרכזי ומעניקה לו גוון מעט שונה המשפיע על האופן בו טמפרמנט הטיפוס המרכזי בא לידי ביטוי. עובדה זו מסבירה את השונות הגדולה הקיימת בין אנשים בני אותו הטיפוס.

לדוגמה, טיפוס חמש עם כנף שש יתחבר יותר לספקנות שבו, אך גם ליכולת לעבוד בצוות ולתקשר באופן פתוח יותר עם הסביבה. טיפוס חמש עם כנף ארבע יתחבר ליכולת לבטא את עולמו הרגשי ולתת ביטוי ליצירתיות הטמונה בו.

לרוב, אחת מהכנפיים דומיננטית יותר מהאחרת. אם כי לא תמיד ניתן להיות ערים למלוא השפעתה של הכנף הפחות דומיננטית לכאורה. לעיתים כנף אחת דומיננטית בתחום אחד בעוד שהאחרת דומיננטית בתחום אחר. ככל שהכנפיים פחות דומיננטיות, כך יבלוט הטיפוס המרכזי ויבוא לידי ביטוי באופן יותר “מובהק”. כנפיים דומיננטיות מקשות לעיתים על זיהוי הטיפוס המרכזי. בתהליך ההתפתחות נשאף לאיזון המאפשר “לפרוש כנפיים“, כלומר ליהנות ממלוא פוטנציאל ההשפעה של האיכויות הגבוהות שהן מביאות עמן לטיפוס המרכזי.

חלוקת הטיפוסים  על פי מרכזים

טיפוסי האניאגרם נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות על פי שלושה מרכזי אינטליגנציה: לב (רגש), ראש (מחשבה) וגוף (תחושה). אלו מעין ערוצי קשב ומרכזי מיקוד שונים, דרכם נחווה העולם. שלושת המרכזים קיימים בכל אדם, אולם מרכז אחד נוטה להיות דומיננטי יותר מהשניים האחרים. כדי להגיע לאיזון, עלינו לשים תשומת לבנו גם למרכזים הפחות נגישים עבורנו.

מרכז הלב – טיפוסים 4,3,2

(רגש)

טיפוסים אלו נוטים לחוות את העולם דרך האינטליגנציה הרגשית שלהם. הם קשובים למצב הרגשי שלהם ושל האחר. הם “מחוברים ללב שלהם” (למעט טיפוס שלוש). טיפוסי הלב מתאפיינים בניסיון ליצור זהות וערך עצמי המבוססים על אינטראקציה עם הסביבה. הם זקוקים לאישור ולהכרה חיצוניים יותר מאשר הטיפוסים האחרים.

בבסיס טיפוסי מרכז הלב עומדת “בושה” המטילה צל על שאלות של ערך עצמי וזהות, וניצבת כפער בין התדמית אותה הם משדרים כלפי חוץ, לבין תחושותיהם הפנימיות.

טיפוסי שתיים וארבע מרבים לעשות שימוש ברגשותיהם, בעוד שטיפוס שלוש דווקא מחסיר ברגשותיו. שלושתם מאופיינים ברגישות לתדמיתם ולאופן בו הם נתפסים על ידי הסביבה.

מרכז הראש – טיפוסים 7,6,5 

(אינטלקט/חשיבה/הבנה)

טיפוסים אלו נוטים להתמודד עם החיים דרך הניסיון להבין אותם באמצעות הכישורים השכליים שלהם. שלושתם מתאפיינים בדומיננטיות של תהליכי חשיבה מנטאליים ובניסיון להתמודד עם תחושות של חוסר בטחון, אי וודאות וחרדה על ידי הימנעות מעשייה או על ידי עשיית יתר.

מרכז ההתמקדות של טיפוס חמש הוא עולמו הפרטי, הפנימי. הוא נוטה להעדיף לימוד, רכישת ידע וצבירתו, כלומר פעילות מחשבתית על פני פעולה ממשית הכרוכה בניסוי וטעייה בעולם בו לא בהכרח הכול הגיוני, מאורגן ומסודר על פי כללים ידועים מראש.

טיפוס שש מתעמת עם פחדיו באופן מודע, אולם לא תמיד בהצלחה מרובה. התנועה הפנימית המאפיינת אותו, נעה על ציר החרדה וההתנגדות לה מנגד. כלומר, כניעה לפחד ולספק מחד, וקריאת תיגר והתקפה (כטקטיקת ההגנה הטובה ביותר) מאידך גיסא.

בבסיסם של טיפוסי מרכז הראש עומד “פחד” המקרין על המפגש שלהם עם חוסר הוודאות (טיפוס שש), חוסר הידיעה (טיפוס חמש) והכאב (טיפוס שבע) המוכרים להם.

טיפוס שבע מפנה את מרכז ההתמקדות שלו מתוכו החוצה על ידי עשייה מרובה. באופן זה הוא מנסה להקל על עצמו מפני התמודדות עם תחושותיו הפנימיות הבלתי נעימות, אלה שמעמתות אותו עם כאב וקושי כשצצים בחייו.

מרכז הגוף – טיפוסים 9,8,1

(אינטואיציה/פעולה)

טיפוסים אלו נוטים להתמודד עם העולם באמצעות האינטליגנציה של תחושת הגוף. הם חווים תחושות באופן פיזי, מחוברים לממד המוחשי של הדברים ובעלי אינסטינקטים מפותחים. שלושתם מנסים להשפיע על הסביבה או להימנע מהשפעתה עליהם על ידי שימוש יתר, הימנעות או כוח.

טיפוס אחד מנסה להשפיע על סביבתו על ידי שיפור מתמיד וניסיון להפוך אותה למושלמת על פי ראות עיניו. טיפוס שמונה מנסה לשלוט בסביבה על ידי תגובה ישירה, אימפולסיבית וכוחנית. טיפוס תשע מנסה להימנע מהשפעתה של הסביבה על חייו ומתנתק לא אחת מתחושותיו הפנימיות כדי לא להתעמת עם המציאות.

בבסיסם של טיפוסי הגוף עומד “כעס” המקרין על התנהלותם, מעכב ומקשה על יצירת תקשורת מיטיבה ומקדמת בינם לבין זולתם.

דרגות החופש

דרגות החופש מציינות באיזו מידה כבול אדם לטיפוס שלו ועד כמה אותו הטיפוס “מנהל” אותו. כל אדם כבול לטיפוס אישיותו, השאלה היא באיזו מידה. מדד דרגות החופש עשוי לסייע לאדם בכך שיצביע על רמת ההתפתחות בה הוא נמצא ביחס למגבלות הטיפוס שלו. דרגת החופש אינה סטטית ולכן עשויה להשתנות בהתאם למצבים ולתקופות בחיים, ובהתאם לרמת המודעות והעבודה הפנימית שעושה האדם. לרוב, המעבר לדרגת חופש  גבוהה יותר תהיה איטית ונדרשת למאמץ ולהתמדה מרובה ועקבית.

ניתן להגדיר שלוש רמות התפתחות עיקריות (בתוכן קיימות רמות משנה): 

  • הרמה הנמוכה (שאינה מאוזנת) – הטיפוס שולט באדם בצורה כמעט מוחלטת. סבל רב נגרם לאדם ולסביבתו.
  • רמת הביניים (הממוצעת) – הטיפוס מגביל את האדם אך הוא לומד “לחיות עם זה” הכי טוב שהוא יכול. לעיתים מבחין בבור, אך נופל לתוכו מתוך הרגל. בחלק גדול מהמקרים מסגל לעצמו טכניקות התנהגות המאפשרות לו לעקוף מצבים קשים מבחינתו ולשפר את השיח בינו לבינו ובינו לבין זולתו.
  • הרמה הגבוהה (המאוזנת) – האדם ער למגבלות הטיפוס ומנהל את בחירותיו באופן “רואה”. במרבית הזמן הוא חופשי לבחור שלא לפעול באופן אוטומטי מתוך נקודת המבט המצמצמת של הטיפוס שלו. הוא מחולל טרנספורמציה בתפיסתו את עצמו ואת סביבתו, תוך שהוא מביא משפע איכויותיו ועוצמותיו הפנימיות.

מרבית האנשים נמצאים בדרגת הביניים של החופש. ככל שאנו “ערים” להתנהלותנו, לקיבעון החשיבה וכבלי הטיפוס שלנו, אנו שומטים את תגובותינו האוטומטיות והופכים לאנשים חופשיים ופתוחים יותר. 

27 טיפוסי המשנה (subtypes)

כל אדם מונע על ידי שלושה אינסטינקטים הישרדותיים בסיסיים:

האינסטינקט הבין אישי/האינטימי אחראי על המשך הקיום באמצעות יצירת דור המשך. אינסטינקט זה מניע את האדם להתרכז ביחסים בין אישיים ולפתח יכולת לתקשורת אינטימית ברמה המנטאלית, הרגשית והגופנית. לאנשים בעלי אינסטינקט זה יש צורך רב בקשרים אינטימיים ודרך קשרים אלו הם חשים שהם מביאים את עצמם לביטוי באופן הטוב ביותר. אינסטינקט זה בא לידי ביטוי בהפניית עיקר תשומת הלב ליחסים, אינטימיות, קרבה, משיכה, התמזגות, חיבור ותשוקה.

האינסטינקט החברתי אחראי על קיומו של היחיד כחלק מקבוצה ומחברה. אינסטינקט זה מניע את האדם להתרכז במעמדו בחברה, לפתח קשרים הכרוכים בהשתייכות לקבוצה ולהבין את הכוחות הפועלים בתוך ארגונים ומערכות. האינסטינקט בא לידי ביטוי בהפניית עיקר תשומת הלב לנושאים הקשורים בקהילה, שייכות, חברות בקבוצה ומועדונים, קבלה חברתית, השתתפות באירועים, מעורבות, סטטוס ויוקרה.

אינסטינקט צורכי הקיום/השימור העצמי, אחראי על קיומו ורווחתו של היחיד. אינסטינקט זה מניע את האדם להתרכז בנוחות הפיזית ובשמירה על גופו וביטחונו. אינסטינקט זה בא לידי ביטוי בהפניית תשומת הלב בעיקר לצורכי הגוף: מזון, מגורים, כסף, בריאות, שינה וכדומה.

בכל אדם קיימים שלושת האינסטינקטים במינונים שונים, אבל אינסטינקט אחד הינו הדומיננטי יותר ובכך מטה את מרצו של האדם לתחומי פעולה מסוימים יותר מאשר לאחרים.

האינסטינקט הדומיננטי הוא המפעיל העיקרי של מנגנון הטיפוס שלנו וקובע במידה רבה את הדרך בה אנו מפרשים את המציאות ומתנהלים בעולם. כשהאינסטינקט שלנו מאוים או לא מסופק, אנו נכנסים למצב הישרדותי ומגיבים מתוך הטיפוס שלנו באופן שאינו תואם בהכרח את הדברים כפי שהם במציאות.

אדם שמודע לאינסטינקט המפעיל אותו, ישאף לנווט את חייו לאיזון וליציבות על ידי מתן תשומת הלב לשלושת האינסטינקטים.

לכל אחד מתשעת הטיפוסים יכול להיות אינסטינקט דומיננטי שונה (שימור עצמי, חברתי, בין אישי) והמפגש בין האינסטינקט הספציפי לכשל הטיפוס, יוצר דפוסי תגובה והתנהלות הייחודיים לו. לפיכך, הכרת האינסטינקטים תורמת להבנת ההבדלים ההתנהגותיים בין אנשים מאותה קבוצת טיפוס. לדוגמה, טיפוס שתיים בעל אינסטינקט אינטימי, שונה בדפוסי התנהגותו מטיפוס שתיים בעל אינסטינקט חברתי. ההבדלים בין האינסטינקטים השונים אצל אותו הטיפוס משמעותיים ביותר, עד כדי כך שלעיתים אנשים מאותו הטיפוס מתנהגים ממש כטיפוסים שונים.

מאחר וקיימים שלושה טיפוסי משנה לכל טיפוס, ניתן לומר שלמעשה האניאגרם כולל 27 טיפוסי משנה.  

Trifix   

הבנת אישיותו של האדם מקבלת ממד רחב ואינטגרטיבי יותר בראייה המציגה ציר רצף של שלושה קיבעונות Three Fixations. ה – Trifix  כולל את הטיפוס הדומיננטי עמו אנו מזדהים בכל אחד מהמרכזים (כאמור: הלב, הראש והגוף).

לדוגמה, אדם שהטיפוס העיקרי שלו באניאגרם הוא שתיים (מרכז הלב), ה-  Trifix שלו יכלול שני טיפוסים נוספים משני המרכזים האחרים, אשר אותם הוא מזהה כבעלי השפעה בחייו.

ציר משולש זה יתאר באופן מקיף יותר את מכלול מאפייני ההתנהגות של אותו אדם. לעיתים, דפוס התנהגות מסוים יוסבר דווקא על ידי שני הטיפוסים האחרים שעל ציר השלושה ולאו דווקא על ידי הטיפוס הראשי שלו.