Avner Cohen אבנר כהן | טיפוס 1 – מתקן עולם
52014
page-template-default,page,page-id-52014,page-child,parent-pageid-50462,qode-core-1.1,ajax_fade,page_not_loaded,,brick child-child-ver-1.0.0,brick-ver-2.2, vertical_menu_with_scroll,smooth_scroll,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.7,vc_responsive

טיפוס 1 – מתקן עולם

פרפקציוניסט, מורה, ישר, מוסרי, אידאליסט
פרפקציוניסט, מורה, ישר, מוסרי, אידאליסט

טיפוס 1 בעבודה

שאיפה לאידיאל רצוי. פועלים במלוא המרץ לשיפור עצמם, אחרים וכל דבר בסביבתם


כמנהלים, טיפוסי אחת מאורגנים, עובדים בשיטתיות ומעניקים תשומת לב לפרטים. הם ישרים, שואפים לאידיאל הרצוי ונאמנים לדרכם אותה הם מוצאים כדרך הצודקת והמיטבית היחידה להשגתו. עקב כך הם נוטים לנוקשות ולחוסר גמישות. הם מתקשים לראות ולקבל שלא תמיד מה שנכון הוא בהכרח גם המתאים ביותר למצב ולנפשות הפועלות סביבם. הם מצפים לתכנון מוקפד של תהליכי עבודה, ירידה לפרטים וסגירת קצוות, למוסר עבודה גבוה, לחלוקת אחריות מסודרת ולעמידה מלאה בזמנים, התחייבויות והבטחות מצוות העובדים.

טיפוסי אחת זקוקים למערכת בעלת הנחיות ברורות, נהלים, הגדרות וציפיות ברורות לגבי הביצוע. הם מביאים לידי ביטוי איכויות גבוהות של דייקנות, יסודיות, משמעת עצמית ושיטתיות. אחריותם האישית גורמת להם להעמיד את מחויבויות העבודה בראש סדר העדיפויות שלהם. בסוף רשימה זו יימצאו רצונותיהם האישיים. עובדה זו, יחד עם הצורך העז שלהם לשיפור מתמיד והימנעות מטעויות, הופכות אותם לנכס בכל מקום עבודה. לטיפוסי אחת יש צורך בתכנית מסודרת וביכולת לשלוט בנעשה עד לפרטים הקטנים. עקב כך, הם מתקשים להאציל סמכויות ומגלים נטייה לריכוזיות יתר. בתחושתם הפנימית, הם לא באמת יכולים לסמוך על אחרים שיבצעו את המשימות כמותם, אך נוטים להתלונן “שכל העבודה נופלת, בסופו של דבר, עליהם”.

על פי רוב, טיפוסי אחת מרוכזים בדרוש תיקון. חשוב להם להיראות כמי שיודעים את התשובות ואת הדרך הנכונה. הסתכלות ביקורתית זו על המציאות גורמת להם לכעס שנובע גם מהשוואת המציאות לדימוי האידיאלי שיש בראשם לגבי כל דבר ועניין. כעס זה יכול להיות גלוי או סמוי לכאורה, ויש בו כדי להעכיר אווירת שיתוף פעולה ולגרום לזולת “ללכת על ביצים” לידם.

בראש סדר העדיפויות של טיפוסי אחת נמצאות המשימות שיש לבצע. על פי רוב, הם אינם נותנים דעתם על היחסים הבינאישיים שלהם עם עמיתים וכפיפים ועל ההשלכות הנובעות מאופן התנהגותם בעת ביצוע המשימה. אלו אינם באים בחשבון כאלמנט בר חשיבות ומשקלם קטן לעומת הצורך בביצוע ראוי של הדברים כראות עיניהם. לפיכך, ציבור האנשים המרבים לדבר במקום לעשות, שדבקים בדרכים “לא יעילות” לביצוע, שאינם נאמנים בכל מחיר לערכיהם, שעושים הנחות לעצמם ומגלים גמישות באשר לעקרונותיהם, ששוגים ללא נקיפות מצפון ומפגינים חוסר יסודיות –  כל אלה נתפסים כ”לא ראויים” וזוכים ליחס של זלזול וביקורת ישירה ונוקבת, העלולה ליצור אוירה של כפייתיות, מתח, רטינה והעדר פתיחות.

 איכויות אפשריות 

  • “חיים” בפרטים הקטנים ומקדישים זמן לתכנון.
  • מאורגנים, עקביים ושיטתיים.
  • דבקים בהשלמת המשימות.
  • מגלים משמעת עצמית ואחריות אישית וארגונית גבוהה.
  • נכונים לעבודה מאומצת לאור מטרה מוגדרת.
  • מהווים דוגמה אישית.
  • לא משאירים קצוות פתוחים.
  • מעשיים, מיטיבים לתרגם רעיונות למעשים.
  • לא עסוקים ב”למצוא חן” אלא במתן מענה מדויק.
  • מעלים על נס ערכים ומוסר.
  • בעלי יכולת הדרכה.

מהמורות אפשריות 

  • מתעקשים ומתעכבים על כל פרט – נוטים להאריך את משך הביצוע שלא לצורך, לעיתים עד כדי אי ביצוע.
  • מגלים חוסר סבלנות וביקורתיות לאחר.
  • נוטים לכעס המעכיר את סביבת העבודה.
  • נוטים לראות את הטעון שיפור ולכן מתקשים ל”פרגן” ולברך על הקיים.
  • מתקשים “לזרום”, “לעגל פינות”.
  • נוטים לריכוזיות, שתלטנות, כוחניות וכפייתיות.
  • נחרצים בעמדתם – לא מאפשרים דיאלוג אמיתי.
  • נצמדים יתר על המידה לנהלים – מגלים נוקשות וחוסר גמישות.
  • מתקשים לקבל ביקורת.
  • ישירים בדעתם שלעיתים שופטת ומזלזלת בזולת.

תיאור כללי

אנשים בעלי מניע פנימי עמוק מסוג זה (טיפוסי אחת) הינם דורשי שלמות, אידיאליסטים, בעלי עקרונות ורודפי צדק. תפיסת הטוב, הצודק והראוי היא נר לרגליהם ונגד עיניהם עומד התיקון של עצמם ושל העולם. כאשר טיפוסי אחת מבחינים בהתנהלות שאינה כשירה בעיניהם, או מוטעית מבחינתם, הם מרגישים שהם חייבים לפעול לתיקונה. הם נוטים לקלוט את השגוי ופועלים בדבקות, מתוך משמעת עצמית ונאמנות לערכים המוסריים שלהם, כדי לתקן את מה שמצאו כמעוות. הם לא עושים לעצמם הנחות ומגלים חוסר סובלנות וכעס כלפי טעויות הסובבים.

טיפוסי אחת הינם ישרים ללא דופי. הם ישירים ואומרים את שעל ליבם ללא עידונים. הם אינם פועלים ממניעים אישיים ובדרך כלל רואים מטרה אנושית/חברתית רחבה, אידיאל כלשהו, או לחלופין את עבודתם, כחשובים להם יותר מתועלתם ורווחתם האישית. הם מוכנים להשקיע עבודה קשה, רצינית ויסודית למימוש האידיאלים בהם הם מאמינים. טיפוסי אחת מתאמצים לבצע כל עשייה בצורה הטובה ביותר, ללא קיצורי דרך או ויתורים.

כעס וביקורת

חוסר היכולת שלהם לחוות את המציאות בלי להגיב עליה באופן שיפוטי (גם אם מוסווה), הוא המכשול המרכזי בדרכם. הם מתקשים להכיל את התסכול שמתעורר בהם נוכח התנהלות שאינה לרוחם. תסכול זה מייצר בתוכם כעס וביקורת.

כעסם לא תמיד מודע או גלוי ועשוי להתבטא בעקיפין כביקורתיות כלפי הזולת, בניסיון לכפות את האידיאלים שלהם עליו, ובטינה כלפי מי שאינו מתאמץ כמוהם.

כמתקני עולם, טיפוסי אחת נוטים להטיף, להציע הצעות ולדרוש מהזולת להשתנות. הם ממלאים באדיקות אחר כללים וחוקים. חוסר גמישות זו גורמת להם, לא פעם, לפספס את העשייה המתאימה יותר למצב בו הם וזולתם נתונים. “ספר החוקים” חשוב בעיניהם פי כמה מהרצונות ומהשאיפות האישיות שלהם או של זולתם.

הדרך הראויה

טיפוסי אחת מהווים מעין תזכורת תמידית לשאיפה לחיים המושתתים על אידיאלים וערכים “ראויים” כנגד המציאות “המתפשרת” לכאורה. בעיניהם, העולם יכול להיות מקום טוב וצודק יותר ולכל אחד שמור חלק בתיקונו אם רק ילך בדרך “הנכונה” כפי שהם רואים אותה.

טיפוסי אחת תופסים עצמם כאנשים מעשיים. אולם החשש המתמיד שלהם מטעויות והצורך לעשות את הנכון ביותר, כמו גם השקדנות והמעורבות יתר בפרטים הקטנים, גורמים לבדיקה חוזרת ונשנית של כל אפשרות הניצבת מולם לפעולה. הרצון לבצע משימות באופן מושלם ופרפקציוניסטי, גורם להם להוציא משימות מהכוח אל הפועל באיטיות מרובה ולעיתים גובל גם באי עשייה כלל.

טיפוסי אחת דורשים מעצמם עבודה קשה, דחיית הנאות וסיפוק דחפים טבעיים (“באנו הנה לעבוד, לא כדי לשחק”). הם ממוקדים במה שצריך לעשות ולא במה שהם או אחרים רוצים לעשות. לפיכך, הם אינם מרבים לשחרר, להשתחרר וליהנות מהחיים. אפשרות זו אינה מקובלת בעיניהם בעליל היות ואינה ראויה, נכונה או מוצדקת ברוב המקרים. הנוקשות וחוסר הגמישות באות לידי ביטוי בחוסר היכולת שלהם “לעגל פינות”  או “לזרום”.

שאיפה למושלם

טיפוסי אחת משדרים תחושה של רצינות, עשייה, למידה ואחריות. הם עומדים בהתחייבויותיהם וניתן לסמוך עליהם ללא עוררין. הסטנדרטים המחמירים שהם מציבים לעצמם, מצדיקים בעיניהם את התייחסותם המחמירה גם כלפי הסובבים. הם אינם מקלים על הזולת בדיוק כפי שהם אינם מקלים עם עצמם. הביקורתיות שהם מפנים כלפי הסביבה נתפסת בעיניהם כביקורת בונה, שנועדה להפוך אותם ואת הסובבים לטובים יותר. הם עצמם אינם סבורים שהם לוקים בביקורתיות. מבחינתם, הפתרון לביקורת שלהם טמון בכך שהסובבים יתנהגו כראוי.

בעיניהם, יש כל כך הרבה הדרוש לתיקון. הם אינם יכולים להתעלם מכך או להיות במנוחה ואי מעש. לעיתים קרובות, הדאגה והאחריות הרבה מכבידים ונותנים אותותיהם במתח הרב המצטבר בשרירי גופם. הם מתקשים לגלות קלילות, גמישות או רכות. לרוב, הזולת חווה אותם כחסרי הומור עצמי, לא חמים ונוקשים בדעותיהם.

במיטבם, טיפוסי אחת מביאים לעולם את החריצות, האחריות, המשמעת הפנימית והעמידה בסטנדרטים גבוהים, תכונות המשנות את עולמנו לטובה.

האידיאליזם, היושרה והשאיפה המתמדת לשיפור, מאפשרים להם להפיק מעצמם את המרב. הם מהווים דוגמה אישית, איכותית ואינה מתפשרת תוך כדי קבלת חוסר השלמות כמצב נתון מציאותי, הראוי לא פחות מעמדתם ומהשקפת עולמם. הם באים בשיתופי פעולה עם הזולת ללא הטפה וכעס, ומגלים סובלנות כלפי האחר שאינו פועל כמותם. עקב כך, הם מאפשרים לעצמם לסמוך על הזולת. הם נהנים מהדרך, מהעשייה ומהחיים, למרות ריבוי המטלות והרצינות המתבקשת בביצוע המשימות.

 

דמויות מוכרות: (התייחסות לדימוי התקשורתי בלבד)

שלי יחימוביץ’, גילה אלמגור, מיכל דליות (סופר נני), יוסי שריד